פירוש על שיר השירים 7:6

רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל. אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ". הֲרֵי הִיא חָזְקָן וּמוֹרָאָן כְּסֶלַע הָרִים, וְכַרְמֶל הוּא רֹאשׁ הֶהָרִים:

ראשך עליך ככרמל. אמר הקב"ה לישראל, הרשים שבכם חביבים עלי כאליהו שעלת להר הכרמל ^נבדריש ראשך מלשון דל ורש, ובא במובן זה גם באל"ף, ראש עושה כף רמיה (משלי י׳:ד׳) רב אכל ניר ראשים (שם י"ג), ובמובן ריש ועוני, ראש ועושר אל תתן לי (שם ל') ובא כמהלך ראשך (שם ו'), ולא נתבאר למה תפס משל החביבות באליהו, ולא באחד מגדולי ישראל, כמו האבות וכדומה. והנה במ"ר סיים בדרשה זו, שנאמר ואליהו עלה אל ראש הכרמל וישם פניו בין ברכיו, ולמה שם פניו בין ברכיו אלא אמר לפני הקב"ה אין לנו זכות הבט לברית, ע"כ, והמפרשים טרחו מאוד בבאור המשך כל דרשה זו, ולי נראה פשוט דהכונה היא ע"ד שאמרו בסוף מנחות אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים, והכונה כאן, כי אע"פ שלהרש אין כל מה להביא דורן להקב"ה, בכ"ז חביב הוא להקב"ה [אם מכוין לבו] להגן עליו גם בזכות המילה לבד וכמו שאמר אליהו הבט לברית, והוי הכונה כאליהו בהר הכרמל, כמו שבקש אליהו במה להגן עליו, ועם זה דריש מעין גזירה שוה כרמל כרמל דהכא דאליהו. .
(שם)

ראשך. הוא מלך המשיח והוא עליך ככרמל המבושל כל צרכו ועומד ומוכן לאכילה תיכף כן המלך המשיח מוכן בכל הכנותיו לבוא תיכף לגאלך כי הוא ממולא שפע שבע רצון: